יום שלישי, 28 באפריל 2015

עצמאות של שולחן מתקפל



עד הניפנוף הבא, שולחן מתקפל
יום העצמאות חלף, אך הדגלים ממשיכים להתנופף. הדגלים התלויים גם אחרי החג זה עניין מוכר, שכיח ומקובל במחוזותינו העצמאיים, אך המנהגים אינם מצביעים על הנורמות השכיחות לגבי אותו שולחן מתקפל. האם גם אותו שולחן מתקפל ממשיך להתנופף לאחר החג והחגיגות, או שאותו כבר קיפלו ואיחסנו עד החג הבא, עד הניפנוף הבא.

מפות כחול לבן על השולחן המתקפל
ביום העצמאות אותו שולחן מתקפל יוצא מהאיחסון ונפרש אחד כבוד לכבוד החגיגות, בגינות, באיי התנועה ובחניות של ביניינים. המפות נפרשות על השולחן המתקפל, ואין אלה מפות היסטוריות או מדיניות שמנצלות את המועד כדי לבחון את הגבולות ואם עברנו אותם. מדובר לרוב במפות חד פעמיות צבעוניות שנועדו להגן או לקשט את השולחן המתקפל על שלל מאכליו הלאומיים. גם כאשר המפות שעל אותו שולחן מתקפל הן בצבעי הדגל והלאום בכחול ולבן, לרוב גם הן עצמן חרגו מן הגבולות ומן העצמאות ויובאו מסין או ממקום אחר, ולנו רק נותר לקוות ששם מקפידים על עצמאות העובדים והעובדות המייצרים את אותן המפות ואת אותם השולחנות עליהם חוגגים עצמאות.

ריהוט גן בכחול לבן



ריהוט גן עצמאי בשטח
רבים ורבות ניצלו את חופשת יום העצמאות על מנת לצאת לחגוג, לנפוש או לנוח בחוצות העיר, או בחוצות הטבע. היו גם כאלה שהתרחקו פחות וניצלו את החופשה או את הגאווה הלאומית שלהם על מנת לנוח על אותו ריהוט גן בגינה הקרובה לביתם או על אותו ריהוט גן בגינת ביתם. יש כאלה שנקטו עצמאות הגדולה מזו, והזמינו אליהם אורחים ואורחות לחגיגה בגינה, בחגיגיות של אירוח בעזרת אותו ריהוט גן, גם אם זה איננו בצבעי כחול לבן.
האורחים והאורחות, המוזמנים והמוזמנות, כולם יוכלו להשתרע בנוחות על כסאות וכורסאות של אותו ריהוט גן, לנשנש מטעמים משולחנותשל אותו  ריהוט הגן, ולנוח בצל שסיפק אותו ריהוט גן שללא עצמאות לא היה איתנו כאן.

חגיגה של ריהוט גן
בין אם אתם מחוגגי העצמאות ובין אם לא, ריהוט גן הוא פריבילגיה נעימה למדיי, של מנוחה פסטורלית נוחה ומזמינה, ולפעמים מתחשק להכריז על הגינה כמדינה פרטית או קהילתית שאל גבולותיה יכולים להיכנס רק השקט, הרוגע והשלווה.

יום ראשון, 26 באפריל 2015

Ready? רדיאטור לאיחסון



קמח לאסקימואים, רדיאטור לישראלים
האם הספקתם להעלות את המאווררים לבוידעם במהלך החורף, או שהם חיכו לרגע של חריצות שלא הגיע בעודכם מתכרבלים ומתכרבלות מול אותו רדיאטור המפנק, המחמם והמרדים? ומה יקרה כעת לאותו רדיאטור שפינק וחימם אתכם כל החורף, עכשיו כאשר הקיץ מבצבץ והאביב כבר דורש בעלות עונתית? האם כאשר מדובר בעונה ארוכה במיוחד של חום ארץ ישראלי מצוי שמגיע בחינם לכל בית ובשפע, האם אותו רדיאטור יאוסחן במחסן, במעמקי הארון או בבוידעם, או האם הוא ידחק לפינתו של חדר כזה או אחר, עד אשר ימצא רגע של חריצות, ותיכנון הנדסי מתוחכם שיעזור להעלות את אותו רדיאטור הכבד למדיי, אל האיחסון העליון, מבלי ליפול על אף אחד?

מה לעשות עם רדיאטור מחוץ לעונה
עונתו של אותו רדיאטור עוד תשוב, אך בינתיים אותו רדיאטור שהיה נפלא עבורינו כל ימי החורף וכל לילותיו, יוכל לשמש כמתלה בגדים נוח למדי, כמדף מאולתר, כצעצוע על גלגלים או כמחזיק עציצים מלאכותיים, כל עוד נזכור שלהשקות עליו צמחיה חיה זה איננו רעיון מוצלח או בטיחותי במיוחד.

הקנון של דלתות פנים



השפן הקטן שכח לסגור הדלת. דלתות פנים
סבתא שלי משתגעת כל פעם כשמישהו לא סוגר טוב את הדלת, בין אם מדובר על דלתות פנים ובין אם מדובר בדלתות של רהיטים ואביזרי בית. אם מישהו לא וידא שדלת הארון סגורה עד הסוף, היא תעקם פרצוף, ואם מישהו לא וידא שוב ושוב שדלת המקרר נסגרה היטב, היא תזכור את המקרה ותזכיר אותו בשיפוטיות גם בהמשך כסימן להיעדר מעלות טובות, ולמעשה ללא כל הוכחות שהאשם הוא על המואשם התורן. סבתא שלי היא אדם נפלא, דלתה תמיד פתוחה, וגם דלתות הפנים בביתה מזמינת לכל חדר משחקים, לכל תנומה נעימה על מצעים רכים, ולכל תבשיל שמתבשל מבעד לאותם דלתות הפנים של המטבח, משני צדדיו.

דלתות פנים, לא נולדנו באוטובוס
לא רק לסבתות חשוב עניין דלתות הפנים, ולהפנים את הצורך בסגירתן ההדוקה. לא סתם נולדו ביטויים כמו אלה על שלא נולדנו באוטובוס, שנאמרים בחוסר שביעות רצון אחרי שמישהו שכח, התעצל או לא טרח לסגור את הדלתות, דלתות פנים או דלתות חוץ. במקרה הזה עדיף אולי שלא נולדנו בתוך תחבורה ציבורית, כי לא משנה כמה דלתות פנים נטרוק, האוטובוס לא תמיד מגיע ולא תמיד יש בו מקום.

יום שלישי, 21 באפריל 2015

אמבטיה עוטפת בקרמיקה חלומית



לרקום עור וקרמיקה
כאשר אנחנו ניכנס לנו אל המקלחת הקרירה או כאשר נטבול לנו באמבטיה חמה, כולנו נרצה לנקות את עורינו ואת גופינו, להישטף בהנאה במים, להתקרצף בהתמסרות בסבון ואז גם להפריח כמה בועות צבעוניות ריחניות של ניקיון באוויר סביבנו. ובינתיים מסביבנו המים זורמים להם בהנאה מרובה, הם ניתזים באריחי  אותה קרמיקה של חדר האמבטיה שלנו, והברווזונים הצהובים החמודים, אלה שהכרחיים להשלמת חווית האמבטיה המושלמת, מזמרים, וגם עבורם האקוסטיקה כולה של אותה קרמיקה שסביבנו. באמבטיה שלנו, בין אריחי אותה קרמיקה שלנו, אנחנו קורמים עור וגידים, נעטפים בניקיון בכל פיסת עור, ואותה קרמיקה קורמת ועוטפת אותנו בשלווה וביטחון של קירות אמבטיה, כמו שרק קרמיקה טובה יכולה לעשות.

קרמיקה רוקמת חלומות
הניקיון נרקם באמבטיה שלנו עבורינו, טיפות המים והסבון רוקמים לנו ניחוחות ריחניים איתם נצא ונתהלך בהמשכו של היום. הניקיון, הרעננות, הטיפות, הניחוחות ובועות הסבון מאפשרים לנו לרקום לנו חלומות בין אריחי אותה קרמיקה. אין כמו מקלחת חמה ומרגיעה כדי לחלום לנו בהקיץ, חלומות בין הטיפות ובין הבועות, בין הריקמות ובין הקרמיקות.