יום ראשון, 14 ביוני 2015

תנור זה סיפור של חורף



להדליק בהיחבא את התנור
כל ימי החורף, וגם בלילותיו, נהנינו להתחמם עם תנור החימום שלנו, להתאגד סביבו, לנוח בחומו ולהתפנק מהנעימות החמימה שאותו תנור הפיץ עבורנו. בימי האביב עוד הרשינו לעצמינו מדי פעם להדליק את תנור החימום, ולהתרפק בנוסטלגיה של חורף ובחמימות של עונת מעבר נעימה ומאפשרת. כעת התחילה עונת הקיץ הדומיננטית, והנוסטלגיה של אותו תנור קצת יותר רחוקה, ההתרפקות מבוצעת ביתר טבעיות סביב קוביות קרח ומאווררים, ואם יש לנו כוח, נקפוץ כבר לים או לבריכה, על מנת להתרענן בנעימות. אך מה נעשה כאשר נתגעגע אל חומו של אותו תנור, אפילו בימי הקיץ החמימים? אולי מדי פעם, מבלי שאף אחד יראה, נתגנב את תנור החימום שלנו, נדליק אותו ונהנה מהחום הכפול, כדי לא לוותר על ההנאה החמימה והמפנקת הזאת.

תנור ליחסי שכנות טובים
במעלית הבניין אצלנו פועל מאוורר, וניתן לכבות אותו בכפתור. יתכן שהמאוורר הוא למניעה של תחושת קלסטרופוביה, יתכן שהוא מזרים אוויר ויתכן שהוא מטהר ריחות שמצטברים בתא המעלית הקטן והסגור. יתכן גם שהמאוורר של המעלית אמור לאוורר את האווירה בין השכנים, שנקלעים לפעמים למסע בין הקומות ביחד. אם רק היה גם כפתור לאותו תנור חימום במעלית, אולי היתה נוצרת תחושה שכונתית חזקה יותר בבניין.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה